פוסט מספר 3 בסדרה על cache והפעם נדבר על CDN, מה זה ואיך אנחנו יכולים למנף את זה כדי לשפר את הביצועים באתרים שלנו?
אז נתחיל מזה ש-CDN זה ראשי תיבות של Content Delivery Network ובתכל׳ס אין שום סיבה לזכור את ראשי התיבות, אבל כן יהיה נחמד להבין על איזה Network מדובר.
אז CDN זה רשת של עשרות או מאות ולפעמים גם אלפי שרתים שמפוזרים ברחבי העולם.
המנגנון של ה-CDN יודע לאתר באופן אוטומטי קבצים שנטענים לעיתים קרובות באתר שלכם (למשל הלוגו) ולשמור אותו ברשת השרתים שלו.
למה אנחנו צריכים את זה?
בואו נגיד ויש לכם גולש מברזיל שרוצה לגשת לאתר וידוע שהמרחק בין ברזיל לשרת שממוקם בישראל הוא גדול, כלומר דורש הרבה קפיצות ברשת האינטרנט בדרך הלוך וכמובן בחזור.
האם להגיע לשרת שנמצא ממש ליד המשתמש בברזיל ייקח פחות זמן? כנראה שכן.
ולכן, אם נמקם את הקבצים השכיחים במחשב קרוב יותר ללקוח, נוכל לקצר את הדרך ולהעביר את המידע מהר יותר.
המחשבים האלה שקרובים למשתמש, אלה השרתים של ה-CDN שאיתו תבחרו לעבוד.
מה הקשר של כל זה ל-Cache?
אז כל התהליך הזה של פיזור הקבצים הקבועים (נקראים גם: Static Files) מאפשר לנו ״להגיש״ את הקבצים ממקום אחר שהוא *לא* שרת האחסון שלנו.
התוצאה הישירה של זה היא שהשרת שלנו, שעליו אנחנו משלמים, צריך לעבוד פחות קשה בהגשת הקבצים הקבועים שלרוב שוקלים לא מעט במצטבר.
פחות קשה = פחות משאבים = פחות כסף.
ומה עוד CDN יודע לעשות?
אז בגלל שגם הם שם בשירותי ה-CDN לא פראיירים, הם דואגים שהקבצים שהם מאחסנים בשבילנו יהיו קטנים ככל האפשר ודואגים לעשות עליהם תהליכי כיווץ ודחיסה (כמו למשל minify שעליו נדבר בהזדמנות אחרת).
ואיך משתמשים בכל הקסם הזה שנקרא CDN בפועל?
מנתבים את שם המתחם שלנו (נקרא גם: Domain) דרך שירות כמו CloudFlare למשל, שתתפלאו לגלות, מציע חבילה חינמית שנותנת לנו את כל הטוב הזה ללא עלות.
האם יש גם היבטים של אבטחה?
ברור! אבל גם את זה נשמור לשבוע אחר בו נעסוק באבטחת אתרים והוספת שכבות שונות כדי לוודא שלא נמצא את עצמנו בבוקר עם אתר פרוץ, שזה אירוע פחות נעים. בנתיים, יש כאן כמה טיפים ששווה לקרוא.
משתמשים ב-CDN? אם כן, באיזה? אם לא, למה?רוצים לקרוא עוד? לחצו כאן על התגית של Cache ותמצאו שם הכל.